החלטה בתיק רע"א 418/04

1.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב (סגן הנשיא י. גולדברג, סגן הנשיא ר. שטרנברג-אליעז והשופט ע. פוגלמן) בע"א 3173/00 וערעור שכנגד (ע"א 1283/01). בפסק הדין נדחו שני הערעורים ונותרה על כנה הכרעת בימ"ש השלום בתל אביב (כבוד השופט ב. אוקון) בפסק דינו בת"א 47513/93. 

2.        ביום 5.7.88 נפגע המבקש, יונאן פאנוס, במהלך עבודתו במוסך פאנוס. המבקש, שהנו חרט ומסגר בהכשרתו, עסק באותה עת בהרכבת אגד לבניית סככת ברזל חדשה בשטח המוסך, שלצורך בנייתו נשכר לעבודה במוסך. המבקש ביקש להפוך את האגד אותו ריתך, שמשקלו רב, ותוך כדי כך לקה בגבו. הוא נזקק לשני ניתוחים ולאשפוז במשך ימים רבים ונקבעה לו נכות רפואית צמיתה בשיעור של 20%. הוא הגיש תביעה בבית משפט השלום כנגד המוסך (משיב 1) בהיותו מעסיקו, וכנגד חברת הביטוח צור שמיר (המשיבה 2), אשר ביטחה את המוסך לפי פוליסה לביטוח אחריות מעבידים. תביעתו של המבקש בבית משפט השלום התקבלה בחלקה. נקבע כי המוסך חב באחריות לתאונה, מאחר שלא עמד בדרישות הנובעות מרמת הזהירות המוטלת עליו וכי לא קבע כללי עבודה סבירים ולא סיפק הנחיות בסיסיות הנוגעות לשמירת כללי הבטיחות בעבודה. הוא קבע אחריות תורמת למבקש בשיעור של 10%. באשר לחברת הביטוח, קבע בית המשפט כי היא פטורה מאחריות, מאחר שהעבודה שביצע המבקש אינה כלולה במסגרת הכיסוי הביטוחי של הפוליסה. עסקו של המוסך הוגדר בפוליסת הביטוח כ" מוסך מכונאות" וטיב עיסוקם של העובדים נשוא הביטוח נקבע כ" כל עבודות מכונאות רכב וכל העבודות הקשורות לעסקו של המבוטח". בית המשפט קבע כי אחריותה של המבטחת על פי הפוליסה אינה משתרעת על כל תאונה בשטח המוסך אלא רק על ארועים הקשורים בעבודות הנוגעות לעסקי המוסך. במקרה הנדון המבקש עסק בבניית סככה חדשה לשם הרחבת המוסך, והוא נשכר במיוחד לצורך ביצועה. אף שהוא  הועסק כעובד המוסך, אך מאחר שנשכר לצורך ביצוע עבודת בינוי מסויימת שעובדי המוסך הקבועים לא היו כשירים לבצעה, ניתן לראות את העסקתו כשקולה להעסקת קבלן משנה הנשכר לצורך ביצוע עבודה מיוחדת שאינה קשורה בעבודת המוסך דרך שיגרה. לאור טיבה של העבודה שבמסגרתה ניזוק המבקש נקבע כי הפוליסה לא נועדה לכסות סוג זה של עבודות, וכי חב' הביטוח פטורה מאחריות על פי תנאי הפוליסה.

3.        על פסק דינו של בית משפט השלום הוגשו שני ערעורים. המבקש ומוסך פאנוס ערערו על הפרשנות שניתנה לפוליסת הביטוח ועל הקביעה כי היא אינה חלה על האירוע נשוא התביעה. המבטחת ערערה על קביעתו העובדתית של בית המשפט בכל הנוגע למשקלו של האגד אותו הרים המבקש, על הטלת אחריות על המוסך, ועל כך שבית המשפט ייחס למבקש אשם תורם בשיעור של 10% בלבד. כאמור, שני הערעורים נדחו. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בממצאיו העובדתיים ובמסקנותיו המשפטיות של בית משפט השלום.

4.        המבקש עותר בפנינו למתן רשות ערעור, ובקשתו מתמקדת בשני נושאים עיקריים: ראשית, בקביעה כי החברה המבטחת פטורה מאחריות. שנית, באי קביעת סכום גמלאות המל"ל שיש לנכות מנזקי המבקש ואי קביעת שכר טרחת עורך דינו. אשר לשאלת אחריות המבטחת, המבקש טוען כי בית המשפט טעה בפרשנות שהעניק לחוזה הביטוח, כשקבע שהפוליסה מכסה רק סוג מוגבל של עבודות הקשורות לעסקו של המבוטח, ואינה מכסה את עבודת בניית גג לסככה במוסך. המבקש טוען כי בפוליסה עצמה אין כל אבחנה בין סוגי העבודות, וכי התנאי היחיד הוא שהעבודה תהיה קשורה לעסקו של המבוטח. לטענת המבקש, עבודת בניית הסככה הינה עבודה אינצידנטלית, הקשורה לעיסקי המוסך השוטפים ונועדה לשפר את העבודה במוסך. במידה שהייתה  למנסח הפוליסה כונה להגביל את סוג העבודות המכוסות על ידי הביטוח לסוגים מסוימים בלבד, היה על המבטח לציין זאת באופן מפורש כנדרש בחוק, וכמתחייב מחובת תום הלב הכללית החלה על המבטח בשלב שלפני כריתת חוזה הביטוח. חלקה השני של הבקשה מיוחד לטענות המבקש בנוגע לכך שלא פורטו סכומי שכר טרחת עורך הדין שיש לשלם וסכומי גמלאות המל"ל שיש לנכות מן הפיצויים שנפסקו לו.

5.        המוסך מצטרף לטענות המבקש לגבי פרשנות הפוליסה וחבות המבטחת. חברת הביטוח מתנגדת למתן רשות ערעור. היא טוענת כי אין מדובר במחלוקת עקרונית, אלא במחלוקת עובדתית טהורה, הנוגעת לעניינו הפרטני של המבקש בלבד. לטענתה, המחלוקת הביטוחית בין הצדדים אינה נובעת מ"ניסוח סטנדרטי" של הפוליסה, אלא מתייחסת לעובדות שהוכחו בבית המשפט, לפיהן העבודות במהלכן נפגע המבקש היו עבודות מסגרות בניין, שנערכו לצרכים פרטיים של המבוטח, וככאלה הן אינן מכוסות על ידי הפוליסה. עוד טוענת המבטחת כי הטיעון הנוגע לחובת הגילוי וחובת תום הלב המוטלים על מבטח אינו רלבנטי לבקשה זו, בה המחלוקת היא  ביסודה עובדתית, ומכל מקום, טענות אלה נטענו לראשונה על ידי המבקש בערכאת הערעור, ולכן דינן להידחות, ולו משום כך. עוד טוענת המבטחת, כי המבוטח לא עמד בחובות המוטלות עליו בפוליסה, להודיע לה על כל שינוי מהותי שיכול להשפיע על הערכת הסיכון המבוטח, והיא לא לקחה בחשבון את הסיכון המהווה יסוד לתביעה בהליך זה.

6.        דין הבקשה להידחות. עיקרה של הסוגייה העולה בבקשה זו קשור בפרשנות היקף התפרשותה של פוליסת הביטוח אשר כיסתה את נזקי העבודות במוסך. הערכאות הקודמות פירשו את הוראות הפוליסה על פי כללי פרשנות נוהגים לגבי חוזי ביטוח, וישמו פרשנות זו לעובדות המקרה. הממצאים שנקבעו מצויים במישור קביעות העובדה על רקע פרשנות היקף תחולתה של פוליסת הביטוח. ענין זה אינו מעורר שאלה עקרונית כללית שיש לה חשיבות מעבר לעניינם הפרטני של הצדדים. משכך, אין הוא מצדיק בירור נוסף בערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור, פד"י לו(3) 123). הטיעונים בדבר העדר כימות גמלאות הכולל מושא הניכוי מסכום הפיצוי שנפסק והעדר קביעת הסכומים שיש לשלם כשכר טרחת עורך דין גם הם אינם מהווים עילה למתן רשות ערעור. יש להניח כי הצדדים יעשו שימוש מושכל באמצעים שסדרי הדין מעמידים לרשות בעל דין כדי להשלים את הטעון השלמה בענין זה.

           הבקשה נדחית.

           המבקש ישלם את הוצאות הבקשה למשיבה 2 בסכום כולל של 7,000 ש"ח.

           ניתנה היום, י"ג בסיון תשס"ה (20.6.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: